תפיסת האדם המתמודד עם מחלה/הפרעה נפשית:

המתמודד הינו בראש ובראשונה אדם אשר, בשל נסיבות חיים גנטיות/פיזיולוגיות ו/או סביבתיות, נקלע למצב של אובדן היכולת לנווט ולנהל את חייו באופן עצמאי ומיטבי וכתוצאה מכך נפגעה התפתחותו האישית והחברתית במישורי חיים שונים. בנוסף להתמודדות עם ההשפעות הישירות של המחלה (סימפטומים פסיכוטיים/ דיכאון/אובדנות וכד') נדרש האדם הסובל ממחלה נפשית חמורה להתמודד גם עם השלכות עקיפות הנובעות ממצבו כגון אשפוז פסיכיאטרי, טראומה, תיוג והדרה חברתית, אובדן זהות, סטטוס ותפקידים משמעותיים וכד'(Link et al., 2001). כל אלו יחד מובילים לא פעם למצב של "חוסר אונים נרכש" בו האדם מאבד אמון בעצמו ובזולתו, "מתבצר" בתוך עצמו ומנתק קשר עם סביבתו ((Deegan, 1996. מצב זה מאפיין פעמים רבות את נקודת המוצא של מסע השיקום וההחלמה.

 

תפיסת התהליך השיקומי:

אנו רואים בתהליכי השיקום וההחלמה תהליכים משלימים השלובים זה בזה כך שכל התקדמות באחד מהם מפרה ומעודדת התקדמות בשני. תפיסתנו היא כי המוטיבציה לשימוש בשירותי שיקום ובהזדמנויות שהם מציעים למתמודד נסמכת רבות על רמת ההחלמה אותה הוא חווה (תקווה ואמונה ביכולת להתקדם, תפיסת מסוגלות עצמית, סטיגמה עצמית וסביבתית) (Deegan, 1988). במקביל, אנו מאמינים כי על מנת להתקדם בתהליך ההחלמה נדרשות לאדם התנסויות אמיתיות בעולם, התנסויות המספקות הזדמנות לבחירה, לקיחת אחריות, התמודדות עם הצלחה וכישלון, חוויית אקטיביות ושינוי(דוייטש,). כך למעשה נוצרת הזנה הדדית בין שני התהליכים- הפנימי (החלמה) והחיצוני (שיקום)- המאפשרים לאדם להתפתח כאינדיווידואל בתוך הסביבה החברתית לה הוא שייך.

 

מטרת השירות:

מטרת שירותי השיקום בדיור של 'אלונים' הינה לספק לכל מקבל שירות ליווי, הכוונה ותמיכה מקצועיים בבנייה ויישום של תוכנית שיקום פרטנית המיועדת לשיפור רווחתו ואיכות חייו ולהשגת עצמאות מרבית בחיי היומיום. בהתאם לפרדיגמת השילוב הקהילתי Salzer & Baron, 2006) (Wong & Solomon, 2002 ;מטרתנו היא לסייע למתמודדים אשר, עקב מחלתם נפלטו ממערכות חברתיות נורמטיביות (לימודים, עבודה, מעגל חברתי), להשתלב מחדש ולתפקד בחברה ובקהילה תוך מיצוי הפוטנציאל האישי וביסוס תפקידים משמעותיים. זאת תוך מתן הזדמנות לרכישת כלים ומיומנויות להתמודדות פעילה עם השפעות המחלה והשלכותיה וצמצום מידת התלות בזולת.

מטרות אלו מושגות באמצעות שלושה משאבים עיקריים:

  • משאבי המתמודד- בהתאם לגישת הכוחות (כהן, 2000), אנו רואים במתמודד אדם בעל משאבים אישיים וסביבתיים אותם ניתן לרתום לקידום תהליך השיקום ומסייעים למתמודד בזיהוי כוחותיו והפעלתם.

  • הקשר השיקומי- תהליך ההחלמה מתרחש בתוך קונטקסט של יחסים והקשרים הבינ-אישיים הנוצרים בין הצוות המלווה למתמודד מהווים מנוף משמעותי להנעת תהליכי שינוי(Slade,2005). קשרים אלו מהווים מסגרת בטוחה להתנסות בבניית אמון מחודש בזולת ובעצמי ומספקים את התמיכה הרגשית הנדרשת בתהליך.

  • כלים והתערבויות מקצועיים בשיקום- שימוש בהתערבויות מבוססות ידע מאפשר להציע למתמודד כלים מעשיים לקידום תהליכי שיקום והחלמה (לכמן והדס-לידור,2007). תפקידנו הוא להנגיש למתמודד ידע והתערבויות בתחומים בהם נזקק ומעוניין בסיוע ולעודד את השתלבותו בשירותים מקבילים הקיימים בקהילה.

 

שליחות חברתית:

ולבסוף, לצד ליווי המתמודד עצמו, אנו רואים בעבודתנו שליחות חברתית חשובה ומשמעותית ופועלים באמצעות הסברה ותיווך לקידום זכויות המתמודדים בחברה ולצמצום הסטיגמה וההדרה.