מערך שירותי השיקום בקהילה​

רקע חוקתי:

  • 1991 - נחקק חוק "טיפול בחולי נפש" כשהמטרה היא סיפוק טיפול והגנה לחולה הנפש.

  • 1998 - נחקק "חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות "כשהמטרה היא סיפוק והגנה על כבודו וחרותו של האדם המתמודד עם מוגבלות ומימוש זכויותיו.

  • 2000 - נחקק "חוק שיקום נכי נפש בקהילה". החוק הביא למהפך שבעקבותיו זכתה אוכלוסיית נפגעי הנפש להתייחסות ולהכרה במחלה ובנכות המלווה אותה.

חוק שיקום נפגעי נפש בקהילה

בתחום השיקום אנו עובדים תחת חוק השיקום שחוקק בשנת 2000.

ע''פ חוק זה, כל נפגע נפש בישראל בעל רצון ויכולת, המעוניין לעבור שיקום, זכאי לסל שיקום.

החוק לא מוגבל בתקציב והמשמעות היא שכל אדם שעומד בקריטריונים זכאי לקבל שירותי שיקום. תנאי הסף לקבלת הסל הם:

  • בוגרים מעל גיל 18

  • בעלי נכות של 40% לפחות על סעיף נפשי

  • בעלי מוטיבציה.

חוק השיקום הינו מהמתקדמים בתחומו בעולם. החוק אפשר ליזמים פרטיים ועמותות לפתח מגוון עצום של שירותים תחת פיקוח הדוק של משרד הבריאות.

תהליך האל-מיסוד:

בעקבות חוק שיקום נכי נפש בקהילה החלה להתפתח בארץ מערכת שירותי שיקום המשלימה ומהווה רצף טיפולי למערכת האשפוז.

כתוצאה מכך מאות אנשים אשר חיו עד כה במסגרת בתי חולים פסיכיאטריים יצאו והשתלבו במסגרות קטנות ובעלות אופי ביתי יותר בקהילה.

לאורך השנים הלכה והתפתחה מערכת השיקום וכיום היא מספקת מגוון רחב של מענים בתחומי חיים שונים.

טיפול מול שיקום

מטרת מערכת האשפוז היא להביא אדם שחלה אצלו החרפה במצב נפשי לידי איזון ולסייע לו בשמירתו. בעבר היו כאמור אשפוזים ארוכי תווך, כיום המגמה הינה לאשפוזים קצרים ככל הניתן והמשך ליווי בקהילה. עם זאת במסגרת האשפוז ישנה השתדלות לשמר מיומנויות ותפקודים בסיסיים: סדר יום, סידור מיטה, פעילות תעסוקתית וכו'.

מטרת מערכת השיקום הינה לפתח ולטפח מיומנויות תפקוד בכלל תחומי החיים במטרה להשיג רמת עצמאות גבוהה ככל הניתן  ולאפשר לאדם להשתלב בקהילה ולממש איכות חיים מירבית.

סל שיקום- שירות בהתאמה אישית

    סל השיקום מציע לזכאים מגוון שירותים הניתנים באופן מודולרי ומותאם באופן אישי.

     תהליך הכניסה למערכת השיקום כרוך בהגשת בקשה לועדת סל שיקום אזורית והשתתפות במפגש עם הועדה.

    במפגש יעלו צרכיו ורצונותיו של האדם ותתקבל החלטה לגבי סוג השירותים המתאים עבורו.

סוגי השירותים הקיימים כיום:

תיאום טיפול:

 השירות מיועד לצרכנים בבריאות הנפש הזקוקים להכוונה וסיוע בשלבים ראשוניים של קביעת מטרות שיקומיות והיכרות עם מגוון האפשרויות הקיימות עבורם. מתאמי הטיפול מהווים כתובת מקצועית המסייעת לאדם לקיים ברור מעמיק של רצונותיו ושאיפותיו בתחום האישי והמקצועי, לגבש תוכנית שיקום אישית ולהשתלב בשירות המתאים.

מסגרות בתחום הדיור:

הוסטל:

       מסגרת כוללנית המיועדת למשתקמים בעלי רמה תפקודית נמוכה הזקוקים לליווי, הדרכה וסיוע  של צוות באופן יומיומי. בעבר הוגדרו ההוסטלים כ"בית לחיים" אולם כיום המגמה הינה לקדם אנשים ברמת התפקוד בשאיפה לאפשר להם בהמשך מגורים עצמאיים יותר.

      במסגרת ההוסטל ישנה עבודה אינטנסיבית על תפקודי ADL, יחסים בין אישיים, סדר יום ותעסוקה.

המשך של תחום הדיור:

בית קבוצתי:

      בית/דירה שכור בו גרים במשותף מספר קטן (עד שישה) של משתקמים המנהלים חיים באופן עצמאי יחסית בליווי עו"ס ומדריך/ה. מתאים לאנשים בעלי יכולות תפקודיות עצמאיות וגבוהות יחסית הסובלים מבדידות ומעוניינים בחיים משותפים.

דיור מוגן:

 ליווי והנחיית משתקמים בסביבתם הטבעית – בביתם, או במסגרת דירות משותפות. הליווי ניתן באופן פרטני תוך דגש על תמיכה רגשית, פיתוח מיומנויות תפקודיות ושילוב בקהילה. מטרת הליווי לקדם את האדם בהתאם למטרותיו האישיות לרמת עצמאות מירבית.

הדיור המוגן מחולק לשלוש רמות בהתאם לאינטנסיביות הליווי:

**מתוגבר - לדיירים הזקוקים לקשר אינטנסיבי והנחייה במיומנויות חיי היום יום, עם 6-7 מגעים בשבוע של הצוות המקצועי.

**רגיל - רמת התערבות הצוות היא של 3-5 מגעים בשבוע.

**לווין - רמת התערבות הצוות היא של מגע עד שניים בשבוע.

מסגרות בתחום התעסוקה:

מועדון תעסוקתי:

      מסגרת המתאימה את סוג העבודה לאופי האדם, כמו תפירה, סריגה, או נגרות. במסגרת המועדון נרכשים הרגלי עבודה ומיומנויות בסיסיות הקשורות לתעסוקה. יש דרישות מינימליות מהאדם ותגמול נמוך המהווה תמריץ ולא שכר.

תעסוקה במרכז שיקום ובמפעלים מוגנים:

מסגרת יצרנית המספקת אפשרות תעסוקה בתנאים דומים לשוק החופשי אך עדין מותאמת ומלווה באופן שוטף באנשי צוות. התגמול גבוה יותר ויכול להגיע עד שכר מינימום בהתאם לתפוקה. במסגרת זו יש מגוון אפשרויות תעסוקה הולך וגדל המאפשר למתמודדים בחירה התואמת את כישוריהם והעדפותיהם המקצועיות. דוגמה:מפעלי קרן שיקום והערכה, מפעל קורקינט, שווים, סיפור חוזר, דוכני שכולו טוב ועוד...

תעסוקה נתמכת:

שילוב בתעסוקה בשוק החופשי תוך ליווי של צוות מקצועי התומך באדם במהלך עבודתו. במסגרת זו יש למתמודד בחירה האם להיחשף בפני המעסיק כמתמודד או לקבל את הליווי מאחורי הקלעים.

מסגרות בתחום הפנאי:

מועדון חברתי: מטרת המסגרת לספק מענה לצרכים חברתיים תוך עבודה על פיתוח ותרגול מיומנויות חברתיות ותרבות פנאי.

תוכנית עמיתים: שילוב מתמודדים בחוגי העשרה הניתנים במת''נסים בעלות מופחטת ותוך ליווי של איש מקצוע. הליווי מתמקד בקשיים בתחום ההשתלבות החברתית, בהתמודדות עם הסטיגמה ובהעצמה אישית.

שירותים נוספים במסגרת סל שיקום:

השכלה נתמכת: ליווי מתמודדים ברכישת השכלה החל מהשלמת בגרויות, קורסים מקצועיים ועד השכלה אקדמית. הליווי פועל בין היתר במסגרת של מכינות, מכללות ואוניברסיטאות ומיועד לתמיכה בהיבטים  לימודיים, מנהליים וחברתיים.

שירותי סמך: שירות הניתן למשתקמים בביתם וממוקד בעבודה על מטלות הקשורות לתפקודים בבית ובסביבה הקרובה בצורה אינסטרומנטלית וקונקרטית. בשירות זה עיקר הליווי ניתן ע''י הסומכת והעו''ס מלווה מרחוק.

שירות חונכות: ליווי וקשר אישי קבוע ומתמשך, עם דגש על הפן החברתי ובילוי בשעות הפנאי ע"פ העדפות המתמודד ובהתאמה אישית.

שירות תמיכה למשפחות: שירות זה מבוסס על תפיסה מערכתית הרואה במשפחה גורם בעל השפעה משמעותית על תהליך השיקום של הפרט.

הליווי ניתן במרכזי שירות המספקים מידע, ייעוץ, קבוצות תמיכה ולעיתים גם ליווי טיפולי (פרטני/משפחתי).

שירותים בעלי אופי של תמיכה כלכלית:

טיפולי שיניים: ידוע כי טיפול תרופתי לאורך זמן פוגע בבריאות השן ולצד הזנחה הדבר עשוי למשפיע על המראה של המתמודד ולפגוע בתדמיתו ובסיכויי ההשתלבות שלו. טיפולי השיניים נכללים בסל שיקום כיוון שמדובר בהוצאה גדולה, שנפגע נפש המקבל קצבת נכות יתקשה לשלמה (תכנית שיקום פה ניתנת פעם ב-5 שנים).

קרן שיקום: סיוע כספי עד לסכום של  3,500 ש"ח לרכישת ציוד ראשוני למגורים פרטניים בקהילה,  ואשר יש לו ערך בתכנית השיקומית שנקבעה עם הפונה. הציוד יהיה רכושו האישי של הפונה (סיוע הניתן פעם ב-5 שנים).