שיקום נכי נפש בקהילה

מגמות ואתגרים

קצת היסטוריה....

בתחום המדיניות בבריאות הנפש בעולם ובארץ חלו מספר שינויים משמעותיים לאורך השנים:

תנועת האל-מיסוד

  • מודל האל-מיסוד מדגיש את התפקוד וההתמודדות במסגרת הקהילה הטבעית, וקרא לבדיקה מחודשת של תפקיד המשפחה בתהליכי שיקום והחלמה ומקומה כשותפה פעילה בתהליכים אלו, תוך התייחסות לצרכים השונים המתעוררים במשפחות בעקבות התמודדות עם מחלת נפש של אחד מבניהן.

  • תוצאות המדיניות החדשה התבטאו בין היתר במגמה מתמשכת של סגירת מוסדות פסיכיאטריים, ניסיון לקיצור זמן האשפוז ופיתוח שירותים טיפולים ושיקומים חדשים ומשולבים בקהילה. השינוי במדיניות הביא לתמורות רבות שגרמו להסתכלות והבנה חדשה על האנשים המתמודדים ויכולתם לבנות חיים משמעותיים בקהילותיהם.

מעבר מהמודל הרפואי למודל חברתי 

  • בשנים קודמות הוּשם הַדגש בטיפול על המחלה, התסמינים, הליקויים והחוסרים של האוכלוסייה הפסיכיאטרית. מרבית הטיפול ניתן בבתי החולים ובמרפאות, והדומיננטיות הייתה של הפסיכיאטריים. השימוש באשפוז ככלי מרכזי לטיפול באנשים בעלי הפרעות נפשיות קשות, חיזק את השליטה הרבה של המודל הרפואי והפסיכיאטרים, ולשם התנקזו רוב המשאבים.

  • המודל החברתי בשונה מהמודל הרפואי, שם את הדגש על החלקים הבריאים, המתפקדים ועל איכות חייו של האדם בסביבות חיים טבעיות. מוקד ההתערבות הפך מטיפול במחלה לשיקום חייו של האדם.

  • תנועות צרכנים (משפחות ומתמודדים) – תנועות צרכנים הוקמו בשנות ה-80 וה-90 על ידי קבוצת חולים ובני משפחותיהם, במטרה להעצים עצמם ולהילחם כנגד חוסר הצדק שננקט כלפיהם לטענתם. תנועות אלו גרמו לקובעי המדיניות ולאנשי המקצוע לשנות את דרך החשיבה ולגרום להתחשבות והקשבה לנושאים שהעלו החולים שנמצאים עבורם בסדר עדיפות גבוה. הייתה זו מהפכה בתחום שנחשב לסמכותי, כופה ופטרנליסטי. כיום קיימים סוגים שונים של ארגוני צרכנים, המבוססים ברובם על עקרונות של עזרה הדדית וסינגור.

  • תנועה לחקיקה חדשה – במהלך השנים חלו שינויים והתפתחויות רבות בתחום החקיקה, אשר איפשרו להתייחס לאנשים המתמודדים כבעלי זכויות ובאופן שוויוני יותר. בשנים האחרונות גוברת ההכרה החברתית בזכותם של אנשים עם נכות נפשית להשתלב במידה המרבית בחיי הקהילה. שינוי תפיסה זה תרם בין השאר לחקיקת חוקים כגון חוק שיקום נכי נפש בקהילה תש"ס-2000 בישראל.

חוק "שיקום נכי נפש בקהילה"

חוק "שיקום נכי נפש בקהילה" חוקק בשנת 2000 והיווה בסיס לפיתוח נמרץ של שירותי שיקום בקהילה על ידי חברות פרטיות ועמותות.

מטרת החוק

 "לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש, כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

יישום חוק השיקום

בעקבות חקיקת חוק השיקום קמו בארץ שירותים רבים הנותנים מענה שיקומי בתחומים אשר הוגדרו כרלוונטיים לשיקומם של נכי הנפש:

  • דיור

  • תעסוקה

  • חברה ופנאי

  • השכלה

  • משפחות

גישת ההחלמה

בעקבות התחזקותה של תנועת הצרכנים ושל ארגוני משפחות החלה הכרה גוברת בחשיבות תהליך ההחלמה כחלק בלתי נפרד מתהליך השיקום.

המטרה המרכזית על פי גישת ההחלמה הינה:

תהליך של העצמה ושינוי תודעתי המאפשר לאדם המתמודד עם מחלת נפש לחיות חיים בעלי משמעות בקהילה שהאדם בחר תוך חתירה למימוש הפוטנציאל האישי.

אתגר השילוב

האתגר המקצועי המרכזי העומד כיום בפני מערכת השיקום הינו שילוב של גישת ההחלמה הממוקדת באדם, בצרכיו וברצונותיו בתוך מערכת שירותי השיקום.